אַחֲרֵי כְּשָׁלוֹשׁ שָׁנִים שֶׁל כְּתִיבָה,
יוֹם אֶחָד גִּלִּיתִי שֶׁנִּמְחֲקוּ לִי זִכְרוֹנוֹת.
הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי עֲדַיִן כַּשּׁוּרָה,
מְאַפְשֵׁר לִי בְּלִי הַתְרָאָה לִצְלֹל לְרֶגַע מְסֻיָּם וּלְזַקֵּק תְּחוּשׁוֹת, רֵיחוֹת וּטְעָמִים.
אֲבָל הַמַּחְבֶּרֶת, כְּמוֹ הַמָּסָךְ, הַמַּחְשֵׁב, הַמִּקְלֶדֶת, הָעַכְבָּר, הַסִּיגַרְיוֹת, הָעֵטִים, הַמַּצִּיתִים וְלִפְעָמִים גַּם הַטֵּלֵפוֹן נִשְׁכְּחָה כַּמָּה יְמֵי חֹרֶף בַּחוּץ, מִתַּחַת לַפֶּרְגּוּלָה.
הַלַּחוּת אוֹ אוּלַי זֶה סְתָם גּוֹרָל, מַחֲקוּ אֶת הַדַּפִּים הָרִאשׁוֹנִים וְכָךְ גָּמְלָה בִּי הַהַחְלָטָה לִשְׁמֹר אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת עַל מִשְׁטָח עָמִיד יוֹתֵר.
כְּשֶׁדִּפְדַּפְתִּי אָחוֹרָה בְּזִכְרוֹנוֹת, עָלָה בִּי הַצֹּרֶךְ לִיצֹר עוֹד זָוִית, וִיזוּאָלִית.
מֵאַחַר וִיכוֹלוֹת הָאִיּוּר שֶׁלִּי זֵהוֹת לִיכוֹלוֹת הַנִּוּוּט שֶׁלִּי (=0) נֶעֱזַרְתִּי בִּכְלֵי AI שֶׁאִפְשְׁרוּ לִי גַּם לְגַוֵּן בְּסִגְנוֹנוֹת וְגַם לְהוֹסִיף מֵמַד יַלְּדִי, עֶרְפִּילָאִי וּפַנְטְזִי לְחֵלֶק מֵהֶם.

אֲנִי נֶהֱנֵית מִכָּל חֵלֶק בַּיְּצִירָה הַזֹּאת, כּוֹלֵל הַטְּיוּטוֹת שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִרְאוּ אוֹר, וּמְאוֹת הַתְּמוּנוֹת שֶׁהֵן רַק כִּמְעַט מָה שֶׁרָצִיתִי
וּמְקַוָּה שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּקָּרֵא לְכָאן יִשְׁאַב אַף הוּא הֲנָאָה.